בוועדות רפואיות באגף נכות מעבודה, לעתים יידרש הרופא המומחה להעריך גם את מידת הקשר בין הנכות לבין אירוע ספציפי שקרה בעבודה (תאונת עבודה) בנוסף לגובה ושיעור הנכות.

​

בוועדה רפואית באגף נכות כללית, יבדוק הרופא את המצב הרפואי בלבד ללא קשר למקור הנכות.

במידה ותובע מתלונן על מספר בעיות רפואיות שונות, מתחומים שונים, הוא יעבור מספר ועדות רפואיות וייבדק ע"י רופא מומחה בכל תחום.

​

במידה והחלטת הועדה הרפואית אינה משביעה את רצון התובע והוא סבור כי קופח ונקבעה לו נכות נמוכה, עומדת בפניו האפשרות לערער על החלטה זו בפני ועדה רפואית לערערים.

את הערעור יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית.

רצוי לצרף לערעור מסמכים רפואיים התומכים בטענות הערעור ולעתים חוות דעת פרטית תעזור להשיג את התוצאה המיוחלת.

​

הועדה הרפואית לערערים מורכבת לרוב משלושה רופאים בניגוד לוועדה הראשונה המורכבת מרופא אחד בלבד. הוועדה הרפואית יכולה להגיע למסקנה כי היא מקבלת את הערעור וקובעת נכות גבוהה יותר אולם היא יכולה באותה מידה לקבוע הפחתת נכות. במצב כזה המערער יקבל אזהרה כי הועדה שוקלת להפחית את אחוזי נכותו ובכך יתאפשר לו למשוך את הערעור ולוותר עליו.

לעתים תתכנס הועדה לערערים משום שהמוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על החלטת הועדה הראשונה. (למשל אם המוסד סבור כי הנכות שנקבעה גבוהה מדי).

על החלטת הועדה הרפואית לערערים ניתן להגיש ערעור נוסף לבית הדין האזורי לעבודה בפני שופט/ת.

 

מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בטרם בדיקה בוועדה הרפואית.

עורך הדין יהיה נוכח וידריך את המבוטח כיצד להתנהג בוועדה וכיצד להציג את עניינו בפני הרופא.

​

ניסיוננו רב השנים מוכיח כי לוועדה רפואית כדאי ומומלץ להגיע בליווי עורך דין המומחה בתחום הביטוח הלאומי וזכויות רפואיות. עורך הדין מנוסה, יודע לשים דגש בפני הרופא על הבעיות הרפואיות המרכזיות המעניקות ויסכם את מצב התובע ויבטיח כי התובע ייבדק ביסודיות וברצינות. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בוועדה רפואית לערערים, שאז הייצוג בפני שלושת חברי הועדה הוא קריטי ומטרתו לסייע לתובע לתקן מצב מקפח.

פנו אלינו לייעוץ ללא התחייבות ונסייע לכם לעבור את המהלכים מול הביטוח לאומי.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי.